שנת 2025 תיזכר, לפחות לפי המחצית הראשונה שלה, כשנת התבהרות איטית אחרי תנאי ערפל כלכליים שאפיינו את 2023–2024: מגפה גלובלית, מלחמה נמשכת בעזה, שיבושי שרשרת אספקה מתעצמים ותזוזות במדיניות המס בארצות הברית. אולם דווקא בתוך המורכבות הזו צוברים המשקיעים הישראלים ניסיון: הם מבינים שהכוח בפיזור, ושהשאלה הגדולה איננה רק "איפה לשים את הכסף", אלא גם "מי צריך להכווין אותנו"—יועץ עצמאי או בית השקעות גדול. המדריך שלפניכם ממפה את מגמות השוק בדגש על התאמת אפיקי השקעה לשלוש רמות הכנסה עיקריות של משפחה ישראלית, ומשווה בין מודל הייעוץ העצמאי לזה המוסדי.
הסביבה המקרו‑כלכלית: מה נתוני המאקרו מספרים?
ב־26 במאי 2025 קבעה ועדת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל כי הריבית תשאר על 4.5%—הקפאה רצופה אחת־עשרה ישיבות. ההחלטה נומקה באינפלציה שזינקה באפריל ל־3.6% (בין הגבוהות בשנתיים האחרונות) ובעמדת המתנה זהירה מול השפעות המשך הלחימה וחולשת השקל. התשואה על אג"ח ממשלתיות שקלי 10‑שנתיות נעה סביב 4.1%—כמעט כפולה מהרמה שרווחה טרם מלחמת אוקטובר 2023—ומשקפת תמחור־סיכון גבוה יותר מצד השוק, הגם שבציפיות האינפלציה לשנה קדימה ניכר ירידה אל 1.8%.
במקביל, מדד ת"א‑125 איבד מתחילת השנה 1.7% (נכון ל־12 ביוני), כשהתנודתיות נותרת גבוהה (מדד VTA עומד על 22 נקודות). בסקטור הטכנולוגיה המקומי, חברות ה־SaaS הקטנות נפגעו במיוחד מירידת שווי המכפילים בארה"ב, בעוד שהבנקים נהנו מהמרווחים הגבוהים ומהקפאת הדיבידנד המעשית של המתחרות האירופיות. בשוק המט"ח, השקל נע בין 3.50–3.65 שקלים לדולר; רוב הכלכלנים מצביעים על פער הריבית מול הפד כמעכב התחזקות משמעותית.
פירמידת ההכנסה הישראלית: למי יש מה להשקיע?
על מנת לשרטט המלצות ריאליות, חילקנו את משקי הבית לשלוש שכבות הכנסה נטו חודשית:
- שכבה נמוכה—עד 12,000 ₪.
- שכבה בינונית—12,000–25,000 ₪.
- שכבה גבוהה—מעל 25,000 ₪.
למרות המחלוקת לגבי הסכומים המדויקים (הלמ"ס מודד לפי עשירוני הכנסה לנפש, לא למשפחה), חלוקה זו משקפת נאמנה את פערי החיסכון הפנוי: השכבה הנמוכה חוסכת בממוצע 3.5% מהכנסתה, הבינונית 11%, והגבוהה 21%. בהתאם לכך משתנה רמת הנזילות, היכולת לשאת סיכון והאפקט הפסיכולוגי של ירידות חריפות.
אפיקי ההשקעה המרכזיים ב־2025 — איך הם נראים באמת?
חיסכון נזיל ופיקדונות בנקאיים
על פניו ריבית בנקאית של 3.4% על פיקדון לשנה (צמוד או לא צמוד) נשמעת אטרקטיבית, אבל אחרי ניכוי מס רווח הון (15% לפיקדון צמוד, 25% לא צמוד) ואינפלציה בפועל—התשואה הריאלית לשכבה הנמוכה קרובה לאפס. למרות זאת, הפיקדון נשאר קו הגנה ראשון למקרי חירום.
אג"ח ממשלתיות וקונצרניות
התשואה הגולמית הגבוהה מעניקה מושב קדמי למשקיעים שמחפשים הכנסה שוטפת. אולם סטיות התקן מלמדות: אג"ח BBB ישראליות הציגו תנודתיות של 6.2% השנה—כפול מהממוצע העשור הקודם—הודות לסיכון ריבון עליהן. מתאים בעיקר לשכבה הבינונית ומעלה.
קרנות סל וETF גלובליים
עבור השכבה הבינונית והגבוהה, קרנות מחקות MSCI World ו־S&P 500 (דולרי או שקל מגודר) נותרו עוגן פיזור. דמי הניהול הממוצעים ירדו ל־0.15%, ובתי ההשקעות המקומיים מציעים תמחור אגרסיבי כדי לשמור על נתח שוק מול הברוקרים האמריקאיים.
נדל"ן מקומי ובחו"ל
מחירי הדירות עלו ב־6.8% בשנה החולפת—קצב מתון לעומת השנים החמות של 2016–2021, אך בסביבה של ריבית ריאלית חיובית עדיין מדובר באפיק שדורש הון עצמי גבוה. משקיעי השכבה הגבוהה ״מהגרים״ לא פעם לפריפריה הצפונית ולכיוון יוון וקפריסין, היכן שתשואת השכירות (5.2%) עוקפת את ת"א (2.4%).
השקעות אלטרנטיביות
קרנות Private Equity ישראליות גייסו ברבעון הראשון 2025 כ‑1.3 מיליארד דולר—קפיצה של 40% לעומת התקופה המקבילה. אך דרישות הסף (250 אלף $ למשקיע כשיר) הופכות את האפיק לרלוונטי כמעט אך ורק לשכבה הגבוהה.
עצמאות מול תאגיד: מי מנהל את הכסף?
ההתלבטות בין יועץ/מנהל תיקים עצמאי (פרילנסר) לבית השקעות גדול מקבלת מימד חדש כשהמידע הפיננסי הפך שקוף יותר והעמלות חשופות. הנה הנקודות המרכזיות כפי שעלו בשיחות עם יאיר לוי, יועץ פיננסי עצמאי, ועם מנהלת השקעות בבית ההשקעות אלפא‑טרייד.
המציאות מלמדת כי משק בית עם פחות מ־1.5 מיליון ₪ בתיק נוטה לשלם פחות בפועל דרך פלטפורמות בתי ההשקעות, בזכות כלכלה־לפי־קנה־מידה ולפי מודל «קניה מרוכזת» של קרנות. לעומת זאת, כשסך הנכסים גבוה משלושה מיליון שקלים, הפער לטובת תכנון מותאם אישית—כולל בניהול מס—מצדיק את שכר הטרחה של יועץ עצמאי.
התאמות השקעה לפי השכבות — 2025
שכבה נמוכה (עד 12 אלף ₪)
במציאות של שכר ריאלי מדשדש, היעד הראשון הוא כרית חירום של שלושה חודשי הוצאות במזומן או פיקדון נזיל, ורק לאחר מכן השקעה. מסלול קופת גמל להשקעה עם הטבת דחיית מס עד למימוש מספק נזילות חלקית ואופק ארוך; דמי הניהול הסבירים (0.6% בממוצע) מצדיקים כנראה בחירה בבית השקעות גדול. ייעוץ עצמאי יתמקד בהקטנת חובות צרכניים.
שכבה בינונית (12–25 אלף ₪)
המשפחות במרכז הפירמידה יכולות לשקלל סיכון בינוני: 40% אג"ח מדינה וקונצרני A, 40% קרנות סל מנייתיות גלובליות ו־20% נדל"ן או קרן השתלמות במסלול מנייתי. שילוב יועץ אישי עשוי לחסוך הוצאות מס בקנייה ישירה של ETF דולריים בבורסות חו"ל, אך אפיק «תיק מנוהל דיגיטלית» (כמותו מציעים מיטב דש ופסגות) מגשר על הפער בעלות של 0.8%.
שכבה גבוהה (מעל 25 אלף ₪)
כאן הדגש במבנה ההשקעה עובר להקצאת אלטרנטיבות: עד 25% Private Credit, תיקים בינלאומיים מבוססי ESG, שימוש באשראי כנגד תיק ניירות ערך לשליטה במינוף. יועץ עצמאי בעל התמחות במיסוי בינלאומי יסייע לבחור אחזקות נדל"ן בחו"ל דרך מבנים משפטיים יעילים. עם זאת, בתי ההשקעות מחזיקים בעסקאות «מועדון סגור» של תשתיות אנרגיה מתחדשת—נכס שהניב תשואה פנימית ממוצעת של 9% בעשור. המשקיע צריך לשאול: מה זמין רק לאחד הצדדים?
תרחיש 2026: איך נראית התחנה הבאה?
תחזיות אגף הכלכלה בבנק ישראל מצביעות על שתי הורדות ריבית חצויות ב־2026, בתנאי שהאינפלציה תחזור אל 2% שנתי, ושהדולר יישאר בטווח 3.4–3.6 ש"ח. המלחמה בעזה, אף אם תרד למתיחות נמוכה, תמשיך להשפיע דרך הוצאות ביטחון ומעמסה תקציבית; בפועל, גירעון הממשלה עשוי לעלות ל־4.2% תמ"ג. בנסיבות אלו, שוק אג"ח קונצרני בדירוג גבוה ייהנה מירידה בפרמיות הסיכון, בעוד ששוק המניות יתמקד במניות דיבידנד (בזכות יחס חלוקה ממוצע של 60% בבנקים). בהנחה שבארה"ב תתרחש העלאת מס חברות בסוף 2025, ה־S&P 500 עלול להאט, ומדדי הבורסה המקומית יקבלו רוח גבית של הון חוזר פנים‑ישראלי.
משפט הסיום: לא שאלה של או־או, אלא של «כמה ומי»
הדיון "יועץ עצמאי או מוסד גדול" אינו דסקרטי, אלא רצף. משפחה צעירה בתחילת דרכה תמצא ערך בפתיחת "קופת בסיס" בבית השקעות ותשלם מינימום עמלות. כשתיק הנכסים גדל ותנועת המזומנים עולה, ייעוץ אישי מקיף יכול ליצור ערך בעיקר באמצעות תכנון מס וגישה לאפיקים שאין דרך אחרת להגיע אליהם. בסביבה של ריבית ריאלית חיובית, הגנת סיכון הפכה יקרה יותר—ולכן חיוני להבין את המחיר הכולל של כל שירות.
בסופו של יום, השאלה המעשית היא לא אם 2025 היא שנה טובה להשקעה, אלא איך מקצים סיכון נכון בפרופיל הרלוונטי; והאם מי שמחזיק במפת הדרכים שלכם—יועץ עצמאי או בית השקעות—באמת מנווט לטובתכם.
גילוי נאות: הכתוב לעיל מהווה סקירה כללית בלבד ואינו תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכים הספציפיים של כל משקיע.
